גזר דין בתיק ת"פ 1878-09

1. הנאשמת 1 הורשעה, במסגרת הסדר טיעון, על פי הודאתה בעובדות כתב אישום מתוקן, בביצוע עבירות של איומים ותקיפה חבלנית.

2. הנאשם 2 הורשע, במסגרת הסדר טיעון, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בביצוע עבירה של תקיפה.

3. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי בתאריך 06.05.09 איימה הנאשמת 1 על רבקה כהן (להלן: המתלוננת) בכך שאמרה לה: "חבל לך אם אני אבוא את סתם תחטפי מכות, כדאי לך לסתום את הפה..."

בסמוך לעיל, תקפו הנאשמים את המתלוננת בכך שהנאשם נגח בראשה והנאשמת דחפה אותה עד שנפלה ארצה ונחבלה בראשה ונגרמה לה חבלה שהתבטאה בפצע באורך 2 ס"מ.

4. מתסקיר שהוגש בעניינה של הנאשמת 1 עולה כי היא בת 19, רווקה, מתגוררת בנתיבות. עוד עולה כי הנאשמת סיימה 11 שנות לימוד ונשרה מהמסגרת החינוכית עקב בעיות משמעת, כמו כן, לא גויסה לצה"ל, בשל עברה הפלילי.

השירות התרשם מבחורה בעלת יכולת לתפקוד תקין ונורמטיבי במסגרות החברתיות השונות וכן התרשם מדימוי עצמי נמוך ומנטייה להיכנס למצבי קונפליקט מתוך צורך להבליט את נוכחותה, תוך גילוי תוקפנות. עם זאת התרשם כי הנאשמת מגלה יכולת לבקר את התנהלותה ונכונות לבחון את דפוסי התנהגותה.

הנאשמת הביעה נכונות להשתלב בטיפול קבוצתי בשירות המבחן ועל כן המליץ השירות להשית על הנאשמת פיקוח שירות המבחן למשך שנה, במסגרתו תשולב במסגרת טיפולית המיועדת לנשים. כמו כן, הומלץ להשית על הנאשמת עונש של"צ בהיקף 140 שעות וכן לבטל את הרשעתה בדין על מנת שלא לפגוע בסיכויי השתלבותה בתחומי החיים השונים.

5. מתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה כי הוא בן 20, רווק, מתגורר עם אימו בנתיבות.

עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם התקשה להודות בפרטי כתב האישום וטען כי ניסה להפריד בין המתלוננת לבין הנאשמת 1. השירות התרשם כי הנאשם נוטה לטשטש את פרטי העבירה ואינו מתחבר לבעייתיות שבהתנהלותו ולפגיעה במתלוננת.

השירות סבור כי יש במקום לבחון התאמה למסגרת טיפולית בעניינו של הנאשם והמליץ לדחות את מועד הדיון לשם הגשת תסקיר משלים בעניינו.

6. בשל שביתת העובדים הסוציאליים לא הוגש תסקיר משלים בעניינו של הנאשם 2.

7. ב"כ המאשימה התנגדה להמלצת שירות המבחן בעניינה של הנאשמת 1 ועתרה להשית על הנאשמים מאסר בפועל בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס ופיצוי. אשר לנאשמת 1- נטען כי מדובר במעשים חמורים אשר בוצעו על רקע ויכוח פעוט בינה לבין המתלוננת וכן נטען כי נסיבותיה אינן עומדות בתנאים שנקבעו בהלכת "תמר כתב" לעניין אי הרשעה.

אשר לנאשם 2- אף בעניינו נטען כי נסיבותיו אינן עומדות בקריטריונים שנקבעו בנוגע לאי הרשעה, אף על רקע האמור בתסקיר, לפיו הנאשם מתקשה להודות במיוחס לו ולקחת אחריות על מעשיו.

8. ב"כ הנאשמת 1 עתרה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולבטל את הרשעת הנאשמת. נטען כי מדובר באירוע יחיד וכן כי המתלוננת היא אשר יזמה את הפגישה בינה לבין הנאשמת, אשר הייתה בת 18 ומספר חודשים בעת האירוע. עוד נטען כי מדובר בבחורה נורמטיבית, עובדת ומפרנסת את עצמה , אשר שיתפה פעולה, לקחה אחריות על מעשיה והביעה נכונות להליך טיפולי. עוד נטען כי הרשעה עלולה לפגוע בעתידה התעסוקתי מאחר ומדובר בבחורה צעירה, בתחילת דרכה אשר תתקשה להתקבל למקום עבודה באם תעמוד לחובתה הרשעה בדין.

9. ב"כ הנאשם 2 עתר אף הוא להורות על ביטול הרשעתו של הנאשם. נטען כי חלקו של הנאשם במעשה העבירה היה מינורי. כמו כן, מדובר בבחור צעיר, אשר הודה וחסך זמן שיפוטי יקר, אין לחובתו הרשעות פליליות, ממועד ביצוע העבירה חלפו שנה ועשרה חודשים, במהלכם לא ביצע הנאשם עבירות נוספות. לחילופין, עתר ב"כ הנאשם להסתפק בעונש מאסר מותנה.

10. הנאשמת הביעה חרטה על מעשיה ועתרה לבטל הרשעתה בדין, לדבריה, בכוונה להשתלב בלימודי תואר ראשון בקרימינולוגיה והרשעה בדין עלולה לחבל בעתידה המקצועי.

11. הנאשם הביע אף הוא חרטה על התנהגותו. טען כי הוא לוקח אחריות על מעשיו וכי כיום מבין את משמעותם.

12. אשר לביטול הרשעת הנאשמים:

הפסיקה קובעת כי הימנעות מהרשעה אפשרית כאשר קיימים שני גורמים מצטברים: